מאיה דונרשטיין יתיר על המהפכה השקטה של רב-בריח

הדלת היא הדבר הראשון שרואים כשמגיעים, והאחרון שסוגרים כשיוצאים. ובכל זאת, במשך שנים הדלת נבחרה לפי מנעול, חומר ומחיר. היום היא חוזרת למרכז הבמה, כפריט עיצובי שמספר את הסיפור של הבית עוד לפני שנכנסים אליו.

כשמתכננים בית, משקיעים מחשבה רבה בריצוף, בתאורה, בבחירת הספה הנכונה. הדלת, לעומת זאת, נשארת לא פעם בתחתית הרשימה, כאילו היא רק מעבר בין חוץ לפנים. אבל אדריכלים ומעצבי פנים יודעים שהיא הרבה יותר מזה: היא קובעת את הטון, מכינה את העין למה שמחכה מעבר לה, ומחברת בין חללים.

"רוב המוצרים שלנו נמצאים בתוך סביבת מגורים, לימודים ופנאי, ולכן הם צריכים להיות גם מעוצבים", אומרת מאיה דונרשטיין יתיר, סמנכ"לית השיווק של רב-בריח. "ביטחון ואיכות הם הבסיס, אבל אנשים רוצים מענה הוליסטי, לצרכים הפונקציונליים והעיצוביים כאחד."

הרושם הראשון מתחיל בצבע

דלת הכניסה היא הפנים של הבית. היא נראית מהרחוב, מחדר המדרגות ומהשביל בגינה, ולכן היא גם המקום הטבעי להצהרה. גוון עמוק יכול להפוך חזית פשוטה לדרמטית, וגוון טבעי ושקט יכול לחבר אותה לחומרים שסביבה, לאבן, לעץ ולצמחייה.

מהמקום הזה נולדה גם מניפת הגוונים החדשה של רב-בריח לדלתות חוץ, שפותחה השנה יחד עם "המעצבות" לוסי וליטל. הרעיון פשוט: הצבע של הדלת לא צריך להיות ברירת מחדל, אלא בחירה שמתאימה לאופי הבית ולאנשים שגרים בו.

מלתחת הבייסיק של דלתות הכניסה

קרדיט תמונה: תמי בר שי

הידית כתכשיט

אם הדלת היא השמלה, הידית היא התכשיט. זה הפרט הקטן שהיד פוגשת עשרות פעמים ביום, ודווקא בגלל זה הוא משפיע כל כך על התחושה בבית. ידית בגימור מט שקט נעלמת בתוך חלל מינימליסטי, וידית בגימור מתכתי חם יכולה להפוך דלת פנים פשוטה לנקודת עניין.

זה בדיוק הרעיון מאחורי קולקציית הידיות לדלתות פנים של רב-בריח, שהושקה תחת הסלוגן "הידית כתכשיט". טיפ קטן מעולם העיצוב: כדאי לבחור את גימור הידיות יחד עם שאר האביזרים בבית, כמו ברזים, מתגים וגופי תאורה, כך שכל הפרטים ידברו באותה שפה.

גם דלת אש יכולה להיות יפה

האתגר האמיתי מתחיל במוצרים שנדמה שאין בהם מקום לעיצוב: דלת אש, דלת ממ"ד, מחיצת זכוכית במשרד. במשך שנים הם נבחרו לפי תקן בלבד, והחלל נאלץ להסתדר איתם. היום, כשהעיצוב נוגע בכל אלמנט בבניין, גם הם הופכים לחלק מהקונספט.

"היום אין מוצר שהשאלה 'איך הוא נראה' לא עולה מוקדם בפיתוח", אומרת דונרשטיין יתיר. "גם אם מחר נייצר קודן, לצד הטכנולוגיה, הרכש והייצור, שאלת העיצוב תהיה חלק מהדיון כבר מההתחלה." המשמעות עבור מי שמתכנן בית או פרויקט: אין צורך להתפשר על המראה כדי לקבל בטיחות.

דלת שנתפרה לפרויקט

בפרויקטים אדריכליים, הדלת לא תמיד מגיעה מקטלוג. לפעמים היא צריכה להיות גבוהה יותר, נקייה יותר, או להשתלב בפרט מדויק שהאדריכל תכנן. כאן נכנס לתמונה מה שדונרשטיין יתיר מכנה "מאס-קוסטומיזיישן": ייצור בהיקף גדול, אבל בהתאמה אישית לעיצוב של כל פרויקט.

דוגמה יפה לכך היא דלת שפותחה עם משרד האדריכלים פקר-לוין: דלת גבוהה, עמידה באש, עם פנל עליון. "ישבנו יחד, איפיינו את המוצר ואישרנו אותו", מספרת דונרשטיין יתיר. הדלת נכנסה לפרויקט של המשרד, משם לפרויקטים רבים נוספים, והיא נקראת היום על שמם. זו בדיוק הנקודה: כשהדלת מתוכננת כחלק מהאדריכלות, היא מפסיקה להיות פתרון טכני והופכת לחתימה.

כמה כיווני השראה לפני שבוחרים דלת

  • להתחיל מהחזית. לפני שבוחרים גוון לדלת הכניסה, כדאי להסתכל על החזית כולה: צבע הקירות, מסגרות החלונות והחומרים. דלת בגוון מנוגד מושכת את העין, ודלת בגוון קרוב יוצרת מראה רגוע ושלם.
  • לחשוב על הדלתות כמשפחה. דלתות הפנים בבית נראות יחד, במסדרון ובמעברים. בחירה אחידה בצבע ובגימור יוצרת רצף, וחריגה מכוונת בדלת אחת יכולה להדגיש חדר מיוחד.
  • לתת לידית תפקיד. הידית היא ההזדמנות הזולה והקלה ביותר להכניס אופי. כדאי להתייחס אליה כאל אביזר, ולא כאל פריט טכני.
  • לא להסתיר את הפונקציונלי. דלת ממ"ד או דלת אש לא חייבות להיראות כמו פשרה. כשמשלבים אותן בתכנון מההתחלה, הן יכולות להיות חלק טבעי מהעיצוב.

הדלת שמספרת סיפור

בסופו של דבר, דלת טובה עושה שני דברים: שומרת על מה שבפנים, ומזמינה פנימה. במשך שנים הדגש היה רק על הראשון. היום ברור שאפשר, וצריך, לדרוש את שניהם.

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים בית, משפצים או סתם עוברים ליד דלת הכניסה שלכם, שווה לעצור לרגע ולשאול: מה היא אומרת על הבית? כי הדלת היא לא רק הסוף של הקיר. היא ההתחלה של הסיפור.

אדריכליית לי עזריאל, קרדיט תמונה- שירן כרמל