מלחמת הסגנונות: איך תדעו איזה סגנון עיצובי מתאים לכם?

אם אתם אוהבים צבעים חמים או רכים, קישוטיות או קירות חלקים ונקיים - יש לכם כיוון לעיצוב הבית. לפניכם 6 סגנונות בדו קרב שיכריע סופית אם אתם כפריים או מודרניים, בוהמיינים או נורדיים או בכלל נוטים לקלאסיקה או לתעשייתיות


במגזינים ובאתרי העיצוב זה נראה תמיד כל כך פשוט. הכול כל כך יפה, פריט אחד מתאים לשני, הספה לכורסה, הכרית לווילון והשולחן לארון. אבל כשמגיעים לחנות לבחור כריות, כלי בית, אמנות או אפילו סוג פרקט, דלת או חלון, מתחילים להתבלבל. זה מתאים? האם זה בכלל הסגנון? ואיך זה שאצל אחרים הכול נראה פשוט מושלם ואצלנו פחות?

חנויות העיצוב הולכות לקראת הצרכנים ומחלקות את המוצרים לסגנונות שונים. יש חנויות שכולן מדברות קו מסוים, ואחרות שנותנות את אפשרות הבחירה, למשל במטבחים ובריהוט ועכשיו גם במבחר סגנונות לדלתות, כמו שעשתה רב בריח בקולקציה שהוציאה ממש לאחרונה.

העצה הכי טובה היא שצריך לדעת מאיפה להתחיל. קוראים לזה השראה, ואותה בדיוק צריך לחפש כדי לפתוח דלת לעולם העיצוב. זה יכול להיות בפינטרסט, באינסטגרם, בערוצי אופנה או בארון הפרטי שייתן כיוון לצבעים, הדפסים ומרקמים, בבתים שרואים ברחוב או פשוט לבחור אחד מהסגנונות הכי חמים עכשיו בעולם ולהיצמד אליו:

כפרי VS מודרני: חום של חווה מול צחיחות ניטרלית

המלחמה הנצחית בין הישן לחדש, בין החמימות לקרירות, בין הגס והמחוספס לנקי והחלק ובין הקישוטיות לפשטות. כדי להיצמד לסגנון הכפרי יש להדגיש את הטבעי והאורגני עם עץ גולמי שטופל קלות וחומרים אורגניים, הלקוחים מהטבע כמו שהם. הריהוט יכול להיות מחורץ, הטקסטיל רב שכבות וחוסר השלמות היא סוג של שלמות בסגנון הזה. דלתות אסם ומראה של חווה, דלת עם קרניזים מודבקים, ידית יותר מגושמת, צירים בולטים, פרחי שדה וכלי אמייל, קמינים או שטיחי חבל יבליטו את הסגנון שמחבק מלאכות ועבודות יד ביצירה ובאמנות.

אדריכלית: שירה מוסקל צילום: מאור מויאל

לעומתו הסגנון המודרני יתבטא בקווים נקיים וישרים, קווים נסתרים, צירים נסתרים, קו אפס, ידית שחורה דקה, ריהוט נמוך ואופקי ולוח צבעים ניטרלי. האור הטבעי יחדור דרך חלונות לא מעוטרים, והחומרים יהיו טבעיים בדגש על עץ, מתכת, זכוכית ועור, ולעיתים קרובות יודגשו אלמנטים מבניים חשופים כמו בטון או קורות.

בוהו שיק VS נורדי: חיי בוהמה מול איפוק אלגנטי

אם אתם אוהבים את הבית שלכם מלא בחיים ובפרטים, אם התרבות והיצירה זועקת מכל פינה, והרהיטים נאספו במהלך השנים או במסעות חובקי עולם, אתם כנראה ששים לשבור את החוקים ומחוברים לסגנון הבוהו שיק. הוא מלא צבעי אדמה, אבל גם כתמי צבע של ירוק, כתום ואפילו סגול וכחול. תכשיטים עיצוביים והדפסים מתערבבים, החומרים אינם מבריקים, השטיחים יכולים להיתלות על הקירות, ואמנות אפשר למצוא גם על הרצפה.

צילום: עדו לביא

מנגד מדגיש העיצוב הנורדי יופי פשוט ופונקציונלי. כסגנון שמקורו בארצות הקור בהן השמש אינה שופעת, הוא מאופיין בקירות לבנים ובחלונות גדולים להדגשת האור, צבעים ניטרליים ומאופקים ומרקמים טבעיים כמו עץ ואבן ומינימליזם אסתטי אלגנטי, מאוורר ועדין.

אדריכלית: מיכל בן נר צילום: איתי בניית

קלאסי VS תעשייתי: אצילות מעודנת מול חספוס של תעשייה

כאן המסורת האירופאית מתנגשת בתיעוש המפעלים, והעבר מגיח לסגנונות ביתיים משני כיוונים שונים. מצד אחד הסגנון הקלאסי, המסודר והמוקפד עם הרהיטים הגדולים, המלווים בעיטורים וגילופים, מרקמים והדפסים עדינים וגוונים רכים כמו גם יצירות אמנות שתלויות בהרמוניה מדודה.

אדריכלית: טניה רייכל צילום: שירן כרמל

מצד שני עומד הסגנון התעשייתי, ששואב השראה ממפעלים ובניינים נטושים, מהם הגיעו לתוך הבית הבטון, הלבנים, הברזל ושאר חומרי הבניין. את הצינורות כבר אין צורך להסתיר, הבלוק יכול להישאר חשוף כקיר שלם, והמתכות ישולבו בפריטי הריהוט לפעמים במראה ה”לא גמור”. גופי התאורה ייראו ככלובים, הנורות יישארו ברוב הפעמים חשופות, והכלים במטבח יפיצו חום לא רק מבישול אלא גם מצבעי הנחושת, הברונזה או המתכת הזהובה.